הדאגה ההולכת וגוברת מפני משבר האקלים מתחילה אט אט לשנות את תפיסת ההתנהלות היום-יומית של כל אחת ואחד מאיתנו. השינוי מתחיל בהפרדה ומחזור הפסולת הביתית, ממשיך בעליה באחוז המשתמשים ברכבים חשמליים ומגיע גם לבתים שלנו בהם, על-ידי תכנון מושכל, ניתן לייעל באופן משמעותי את השימוש באנרגיות מזהמות ובד בבד לחסוך מאות ולעיתים אלפי שקלים בסל ההוצאות החודשי. 

הבניה הירוקה נחלקת ל-2: בניה אקולוגית בת-קיימא במסגרתה משתמשים בתהליך הבניה בחומרי גלם יעודים (טיח ובלוקים המופקים מאדמה, חומרי בניה המיוצרים מבקבוקי פלסטיק ממוחזרים ונוספים) ובד בבד מתכננים תשתית למחזור פסולת ומערכות חשמל ומים מיוחדות. מטרת העל בשיטה זו היא לייצר סביבת מגורים הוליסטית ונוחה תוך שימוש מוחלט (או חלקי) בחומרים ממוחזרים ומתכלים והטמעת מערכות אקולוגיות שפותחו במיוחד.  

אדריכלות בת-קיימא כוללת אלמנטים כמו התקנת יריעות בידוד super insulation בקירות ובגג המבנה שמספקות בידוד אופטימלי, תכנון תעלות מי נגר עילי (מים הזורמים על פני הקרקע) להשקיה או החדרה למי תהום תוך מזעור היקף עבודות העפר במהלך הבניה, ומערכת שאיבת חום גיאותרמי (ground heat exchanger) הממוקמת מתחת ליסודות המבנה ומחוברת למערכת ה- ventilation system with heat recovery שתפקידה לשחזר אנרגיה על ידי סירקולצית אוויר וויסות הטמפרטורה בתוך המבנה. 

עם זאת בפועל בניה בת-קיימא כמעט ואינה מיושמת, וודאי לא כאן בישראל, מסיבות רבות ומגוונות. הבשורות הטובות הן שגם בבניה הנתפסת כקונבנציונלית ניתן לתכנן ולהטמיע אלמנטים אדריכליים שמטרתם לחסוך במשאבים אנרגטיים. המשרד להגנת הסביבה בישראל מגדיר בנייה ירוקה כגישה מערכתית כוללת לתכנון, בניה ותפעול של בניינים וסביבתם, כלומר ניצול יעיל וחסכוני של משאבי הטבע והסביבה זאת על מנת לייצר תנאים איכותיים ובני קיימא לבני הבית ולשוהים בסביבות המבנה ומבלי לייצר מפגעים סביבתיים. 

בניה ירוקה מסוג זה מבוססת על שמירת המשאבים הטבעיים והגדלת היעילות האנרגטית של המבנה על ידי הארתו באמצעים טבעיים ויצירת סירקולציה טבעית של האוויר. כך האנרגיה מווסתת טוב יותר ומייתרת את הצורך בשימוש תדיר באמצעי קירור, חימום והארה שפרט לפגיעה בסביבה גוררים גם עלויות כספיות משמעותיות. 

כיצד אנו עושים זאת? בחינה ורתימת כיווני האור והאוויר לתכנון כבר משלביו הראשוניים הם הכרח: כך למשל בחזית הצפונית, שעל פי רוב לא מאוד מוארת גם בשעות היום ומכניסה פנימה משב רוח צונן, נייצר פתחים קטנים יחסית בעוד שבחזית הדרום- מערבית נקפיד לייצר פתחים גדולים יותר שייצרו יניקת אוויר שתמזג את החלל. 

בתוך כך, על מנת להאיר את חללי הבית באופן טבעי ובצורה מבוקרת חשוב לייצר פתחים במינון ובגודל הנכון בהתייחס לשימושי החלל. כך למשל בכיוון דרום רווי השמש נכון לתכנן פתחים במסורה על מנת שהשמש החזקה לא תסנוור לאורך היום ותשרוף את החללים. בחזית צפונית נכון לייצר פתחים, אך לא גדולים מידי מכיוון שהם עשויים לקרר את המרחב הפנימי באופן משמעותי. בפרט בחודשי הקיץ השמש החודרת מכיוון מערב נמוכה לכן נקפיד לתכנן בחזית זו פתחים גבוהים יחסית. יצירת גגות כפולים מסייעת גם היא במיזוג הבית באופן טבעי: הגג הירוק מורכב הלכה למעשה משני גגות, זה הנגלה לעין המצוי מעל לתקרה ומעליו מותקנת פלטת קונטרלטה המאפשרת סירקולציה של האוויר החם ובימי הקיץ החמים מורידה את הטמפרטורה הממוצעת בכ-3 מעלות.